דפנה טלמון | שיר לשלום

בפתח מנהרה אפלה עומדת היוצרת וזורקת בזה אחר זה גיליונות נייר, שעליהם מופיעות המילים מתוך "שיר לשלום" מאת יענק'לה רוטבליט. קצב מעבר הדפים תואם את מהלך השיר, ומי שמכיר אותו שומע אותו בזיכרונו גם ללא סאונד. מאז העצרת שבה נרצח יצחק רבין, השיר נושא תקווה שנקטעה והלכה ונשחקה במציאות הפוליטית, עד לרגע האבסורדי שבו נאסר השנה לזמן קצר לשיר אותו ביום הזיכרון. היעדר הסאונד מפנה את תשומת הלב להבעות הייאוש והעייפות על פניה של היוצרת ולספק ביכולתן של המילים להישמע כיום. בין משאלה שמתרסקת לבין געגוע אל מה שאבד, פעולת ההשלכה העיקשת מנכיחה את השיר גם כשהוא מתפורר ומשמרת שביב של תקווה ואור בקצה המנהרה.