משפחתה של סבתי אסתר גרה ברחוב השוק פינת רחוב לוינסקי מתחילת שנות ה־20 של המאה ה־20. אסתר, שהוריה וסביה הגיעו מטורקיה, נולדה בתל־אביב. הוריה התחתנו על גג הבניין שבו גרו. לאביה היתה מחלבה, גם היא ברחוב השוק. ההיסטוריה של הקהילה הספרדית בפלורנטין אינה חקוקה על לוחות ואינה מצוינת באנדרטאות. היא קיימת בסיפורים שעוברים בין הדורות, בתצלומים דהויים, בפתגמים ובשברי זכרונות.
רחוב השוק קפוא בזמן מבחינתי, רווי פרטים נוכחים ונעלמים: בית־הכנסת שהמשפחה התפללה בו, המחלבה, התבשילים שהובאו בסופי־השבוע לתנור השכונתי, התרנגולות שחיכו בכלובים אצל הקצב ושקים עם שקדים ירוקים מתחת לשולחן המטבח. בסיפוריה, סבתי היללה את המלאכה, אבל בתמונה דהויה שמצאתי, דווקא הבטלה היא אלמנט המפתח. בתמונה נראית סבתה של סבתי, גם היא אסתר, יושבת במרפסת ביתה לצד סרוויס פורצלן יפני ומעשנת סיגריה מגולגלת, אחת ליום, בהמלצת הרופא.
הפסקה זו היא עיקרו של המיצב. כך אני מנציחה, באנימציה ובסאונד, את הריטואל היומי ומעניקה לו היבט עכשווי המדגיש את חיוניותה של הבטלה, שהיא למעשה מלאכה בפני עצמה.
סאונד: חנן בן סימון