עירית תמרי | חלון לעבר, ויטרינה לבית


תצלומים מודפסים הם חומר הגלם המרכזי בעבודותיה של עירית תמרי. היא חותכת אותם, מפרקת, בונה ומרכיבזה מחדש לכדי פסלים, מיצבים וקולאז’ים תלת־ממדיים. בתערוכה זו מציגה תמרי שתי עבודות המבוססות על תצלומיו של פרנק סחולטן (Scholten), צלם הולנדי שתיעד את ארץ־ישראל בשנות ה־20 של המאה הקודמת, והותיר ארכיון עשיר ובו כ־20 אלף תצלומים ממחוזותינו. מתוך אלפי התצלומים הללו בחרה האמנית דימויים של מרחבי חוץ מיפו ומתל־אביב (שהיו אז שתי ערים נפרדות). את אלה היא הדפיסה על שקפים, גזרה, חתכה ושילבה עם תצלומים אחרים. התוצאה היא קולאז’ נוף תלת־ממדי המוצב על חלון בניין המוזיאון. "כל צילום מקום מפעפע מבעד צילום של מקום אחר ובונה שכבות של מרחב שהיה יכול להוות נוף הנשקף מהחלון ופורץ פנימה כמאה שנים לאחר שצולם", מסבירה תמרי.
עבודה שנייה, המוצגת בתוך רהיט ויטרינה, מתמקדת בתצלומים של תפנימי דירות, של בניית בתים ושל האנשים שאיכלסו את המרחב האורבני החדש. עבודה זו מדמה מבנה שבו יוכלו להתקיים חייה של האוכלוסייה המגוונת שתועדה בעדשתו של סחולטן.
בשתי העבודות מעלה תמרי שאלות לא רק על האופנים שבהם נבנים עיר, נוף ובתים, אלא גם על מה שנשכח, נהרס או נמחה מהמרחב.