בשיטוטי במרחבי העיר אני נתקלת לא אחת בשלטי ענק בלתי נגישים המכסים אתרי בניה של מגדלי מגורים, בניינים משרדיים או מרכזי מסחר חדשים. המרחב העירוני סביבי מרוצף בלוגואים של חברות קבלן וגדוש בסלוגנים כמו "דמיינו לעצמכם סגנון חיים" המתנוססות על גבי פרסומות שהותקנו על ידי פועלים, שקרוב לוודאי ולא יוכלו להתגורר במבנים האלו.
המילים "מלאכה" ו"בטלה" שזורות עבותות בנושאים של מעמד וסטטוס כלכלי: האופן שבו אנו מתייחסים לרעיון של בטלה מושפע עמוקות מהחברה שאנו חיים בה, התנאים הכלכליים הדרושים כדי לאפשר לנו לממש את הבטלה הזו, המלאכות שאנו מוסללים לעסוק בהן.
בעבודתי "כוורת" אני דנה באופן שבו אנו ניגשים לעבודה (מלאכה) ולפעילויות של פנאי (בטלה) במהלך היומיומי שלנו, ובאופן שבו המרחב העירוני מהווה חלק בלתי נפרד מהצורה שבה אנו צורכים פנאי ופונים לתעסוקה.
בעבודה, אני שואבת השראה מהמרחב הפרסומי של תל אביב ומשלבת ייצוגים של פנאי ושל מלאכה תוך כדי תנועה בין תחביב למלאכת כפיים, בין פעילות ספורטיבית לשטיפת רצפות, בין יוגה לקדיחת בטון. עבודה זו מהווה פלטפורמה עבורי לייצר מרחב מדומיין שמבוסס על עריכה מחדש של תכנים אותם אני סופגת במציאות היומיומית, במרחב העירוני בו אני חיה ופועלת. אני מתמקדת ברבדים השונים של שלטי החוצות בעיר, בסיפורים המסתתרים מאחורי הסיסמאות ומשפטי השיווק, ועוסקת בפער הקיים בין השכבות השונות של העיר.
