אוהד מטלון | תל־אביב, הדי פעולות

אוהד מטלון עסוק במתח שבין קביעות לרגעיות, בין חומר מוצק לדימוי חולף. מושא המחקר
בעבודותיו הוא מדיום הצילום עצמו, שבו אינו רואה כלי לתיעוד, אלא כלי לפירוק ובנייה מחדש של אובייקטים וסביבות, רובן אורבניות. מתוך עמדת משוטט עירוני ספקן, מטלון מבקש לפתוח מרחב פרשנות שבו הצופה מוזמן לתהות: מה הוא רואה? מה היה במציאות? ומה יכול עוד לקרות? 
ארבע העבודות שמציג מטלון בתערוכה מייצרות יחד שפה של פרגמנטים. פעם אלו עננים שהשתקפות במראה מורידה אותם אל האדמה, פעם אלו מצלמות ומכונות מפורקות, פעם ספה שמישהו הוריד לרחוב ונראית מבעד לעדשת המצלמה כמו פסל מופשט. העבודות בוחנות את הגבול בין פעולה פיסולית לבין פעולה תצלומית, כשהחפצים מהמרחב העירוני הופכים לפסלים מצולמים, ואילו התצלומים מודפסים ומוצבים כפסלים בחלל.
במרקם העירוני המתעתע של תל־אביב–יפו – עיר שנכתבת ונמחקת שוב ושוב – מטלון מאתר רגעים שמעידים על סדקים בסדר הקיים, ופותח דרכם מרחבים של אי־ודאות, השהיה והשתנות.