OK מחאה 2025

יצירה עכשווית בהקשר של מאבק אזרחי

מיום היווסדה היתה העיר תל אביב-יפו מרחב מאפשר לחשיבה ביקורתית ולסולידריות ומתקיימות בה מחאות בנושאים בוערים של זהות, סביבה, פרנסה ושלום. במחאות אלה ניכרות יכולתה של החברה האזרחית לבטא קולות שונים וחשיבותה ליצירת קהילה שמבוססת על ערכים של חופש וסובלנות, רבגוניות ויזמות, החיוניים לבניית שדרה מוסרית לחברה חפצת חיים. הפרויקט מציג עבודה עכשווית בהקשר של התנגדות אזרחית, לצד מחאות ופעילות אקטיביסטית בהיסטוריה של העיר. בשלוש העבודות שמוצגות השנה בולטת ההירתמות של הגוף הפרטי לפעולה במרחב הציבורי.במהלך השנה תוקרן כל עבודה למשך חודש, בארבעה סבבים.

אורי שיפרין ענבי ומיכאל שבדרון, "100", וידאו, 59 דקות, 2024
במהלך ינואר, אפריל, יולי ואוקטובר

על דרך נטושה בטבע מצייר אדם קווים שחורים, סופר את הימים באמצעות מברשת וצבע על האספלט הסדוק. הספירה מציינת מאה ימים שחלפו מה7.10.2023 מאה ימים בהם נמצאים חטופות וחטופים בשבי בעזה. הסרט שאורכו כשעה צולם בטייק אחד, ועם השלמת הקו המאה מתהפך כיוון ההקרנה ומתחיל הסרט מהסוף להתחלה. פעולה זו הופכת את הכתיבה למחיקה, ויוצרת ספירה סיזיפית שאינה נגמרת. הלב רועד, הדם קופא, והזמן לא זז. זוהי תזכורת לכמות המזעזעת של הימים שחלפו ולחרדה נוכח הזמן שאוזל, לצד הכרה בפעולה שתחזור על עצמה שוב ושוב. עד שישובו. עד שלא נצטרך עוד לספור את הימים.

אורן פישר, "יום סידורים", וידאו, 3:32 דקות, 2023
במהלך פברואר, מאי, אוגוסט ונובמבר

במופע פרוע של תנועות תמוהות נראית דמותו ארוכת הגפיים של האמן, החוצה במאמץ מרחבים ציבוריים מוכרים, בהם אולמות בבנק, בעירייה ובמשרד הפנים, חללים בגלריה לאמנות, הכותל ומחאת קפלן. התנועה החדה המתפרצת של איברי הגוף הנשלחים לכל עבר מפלחת את המרחב הבירוקרטי בשפת גוף שמביעה תסכול וזעם אצור ומבטאת את הצורך הדחוף בפעולה דרמטית מתמשכת לנוכח מרחבים של שגרה אטומה, אפרורית. שפת הגוף הייחודית פותחה על בסיס צילום וידיאו ונוצרת מחיבור של תנועות אקראיות. הניגוד בין התנועה האקספרסיבית למרחב המאופק משלב הומור, סאטירה וביקורת פוליטית, והפעולה מציפה את השאלה על יכולתה של האמנות להשפיע על המרחב הציבורי ועל תפקידו של האמן בעת כזאת.

קבוצת תיאטרון סמרטוט, "טובעים יחד", פעולה פרפורמטיבית מצולמת, 3:36 דקות, דצמבר 2023. במאי ומנהל אמנותי: אבי גיבסון בר-אל
במהלך מרס, יוני, ספטמבר ודצמבר

שורת אנשים משלבות ידיים ונכנסים בעיניים פקוחות לתוך הים בחוף תל אביב, כך עד שהמים מכסים אותם כליל. הפעולה האופוזיציונית היא תגובת חירום למציאות כואבת ואיומה, קריאה להפסקת המלחמה ולהשבת החטופות והחטופים. הפעולה האמנותית, שמערערת בצורה ובתוכן על הסדר הקיים, מבקשת לומר לעולם דבר קריטי ובכך להרחיב את התודעה ואת הלב. החבורה שפועלת כקבוצה מגדירה דרך של שותפות גורל. בשפה גופנית היא מציגה הקשבה פנימית, תמיכה, כוח ותפיסה עקרונית הומניסטית. היא מכירה בהכרח בשינוי תפיסתי, בהכרה בשותפים לדרך, בגזענות ובכורח לפעול לשינוי, כמו גם באחריות לחלום ולפעול לחיים של שפיות ושלום. זהו מבט ביקורתי על המצב הנוכחי ותזכורת לכך שכולנו רקמה אנושית אחת חיה.