רותם ויצמן | פרוטוקול

העבודה עוסקת בהשהיית המבט כפרקטיקה של התנגדות, המתקיימת בתוך מצב חלומי־אפוקליפטי. ההתנגדות מתנסחת כפעולה מתמשכת של נוכחות והתעקשות, המתבצעת בשולי הנראות ומערערת את יחסי הכוח, דרך עצם ההתמדה. הווידיאו מצולם ביער חרוך, מרחב הטעון עקבות של טראומה לא מסופרת. בתוך זמן מושהה, שבו נדמה שדבר אינו מתרחש, מופיעה דמות המבקשת למקם בול עץ. המחווה הזעירה נבלעת בנוף ומחדדת את הפער בין ממדי העולם לבין כוחו המוגבל של הגוף לפעול בתוכו. העבודה משרטטת מחאה שאינה מבקשת נראות מיידית ומציעה כי גם לתנועה כמעט נעלמת יש קיום משל עצמה: היא מתרחשת, ומכאן שהיא כבר חלק מן המציאות.