הגר ציגלר | ללא כותרת, 2026

באמצעות רישום בחוט על קיר, ציגלר רוקמת מחדש זכרונות אבודים שקובצו מתוך אוסף שקופיות משפחתיות שנרכש בשוק הפשפשים ביפו: תיעוד של רגעים יומיומיים משנות השישים והשבעים של משפחה אחת, זרה ליוצרת, אשר מטיילת בעולם ובעיר, מצטלמת בעצמה ומתעדת אגב כך חזיתות בתים, מדרכות וגינות תל-אביביות. המבט חולף על הפרטים הכמעט-אגביים ברקע – קו בניין, שמץ צמחייה, צללית גימנסיה הרצליה – ונע בין מרחב עירוני מוכר, משותף, לבין רגעי משפחה פרטיים, שאינם שייכים למתבונן.

תרגומם של התצלומים המקוריים לרישום קווי מצמצם את הדימוי לפרטיו המבניים – אופן ההעמדה של בני המשפחה מול המצלמה, התווים האדריכליים של העיר –  ומרכך את הספציפיות של הרגע המצולם. מרחוק, נדמה שמדובר ברישום כמעט שקוף. רק במבט מקרוב נחשפות חומריותו של החוט ופעולת ההדבקה העמלנית.

החוט, המשמש כקו מתאר של דמויות, בתים ונוף עירוני, משקף גם את שבריריותו של הבית עצמו. נדמה שכל מה שנראה יציב ומוכר עשוי להיפרם ולהיעלם במשיכה אחת. הזיכרון העירוני והמשפחתי הופכים שניהם לדבר-מה עדין, תלוי על בלימה, הנאחז בקיר ובזמן כאחד.