אופיר ליברמן | הדלת

עבודה רוחנית או בטלה אפקטיבית? 

את השראתי לעבודה "הדלת" שאבתי ממסעי שלי וממסעותיהם של אחרים בין דיסציפלינות רוחניות שונות – החל ביוגה, מדיטציה ומיינדפולנס, עבור בשמאניזם וכלה בהתנסויות פסיכדליות. לצד מוסר העבודה הגבוה, תחושת הדחיפות והעידוד למצוינות המאפיינים את תל־אביב, יש לה גם זיקה עמוקה לשיטות לימוד רוחניות המבטיחות אורח חיים בריא ואיזון נפשי ופיזי, ופונות אל אלה המחפשים (כמוני) ידע וריפוי. ייתכן שהניסיון להבטיח יציבות חברתית בעיר-ללא-הפסקה הוא שעושה את החיפוש המתמיד אחר התרגול הבא בלתי נמנע. 

במיצב אני מבקש לפתוח דלת אל הצד השני של תל־אביב החומרנית והיצרנית: פתח אל הממד האבסטרקטי והבלתי נראה שלה. הצופה מוזמנ.ת לעצור את השיטוט המוזיאלי ואת המרוץ היומיומי, ולהתנסות בתרגול מדיטטיבי חדש השוזר תנועה וטכנולוגיה, מסורת וחדשנות, חושים ומציאות רבודה. כל תנועה, תזוזה או הינף אצבע של הצופה בחלל שבו מוצבת הטלוויזיה האינטראקטיבית יוקרנו ישירות על המסך ויהוו חלק מפרטיטורה דינמית של מרקמים דיגיטליים שתתפתח במשך כל ימי התערוכה. 

בכך אני מבקש להפנות את תשומת הלב אל האופן שבו אנו נעים במרחב ואל המקומות שבהם רוח וחומר נפגשים, ולבחון את התופעות החברתיות המקדשות את הבטלה התנועתית תוך שהן מעודדות חוסן מנטלי וגופני כאחד – וכל זאת, בעולם המאיץ תהליכי ייצור באמצעות קיצור וייעול טכנולוגיים.