פול קורן 12| התחנות של תל אביב, 2026

תל אביב של פול קורן נפרשת כחתך אנכי של עיר הנבנית מתוך חפירה מתמדת בעבר שלה. במגירות שמתחת לפני הקרקע מצטברים זיכרונותיהן של שתים עשרה שכונות, המתוארות בציורי דיו סומי יפני, ולצדם שכבות ארכיאולוגיות ושברי חיים. מעליהן ניצבות שתי תל אביב המתקיימות זו לצד זו: העיר של מעלה, הלבנה, הצומחת והשאפתנית, והעיר של מטה, החפורה, החשופה והמשתנה. הרכבת הקלה חוצה את שתיהן, ופצע התשתית הופך לרשת חדשה של תנועה, מפגש וזיכרון.
בתוך השכבות מופיע תיאודור הרצל, חוזה המדינה, מחבר אלטנוילנד (״ארץ ישנה חדשה״). נחום סוקולוב העניק לתרגום העברי את השם ״תל אביב״, שאומץ לימים כשמה של העיר. כך נפגשים במיצב חזון העתיד של הרצל ותל אביב שכבר הפכה לעיר ממשית, ממשיכה להשתנות ולבנות את עתידה.